את הסיבוב השני הצלחנו לפתוח בדיוק כפי שהורגלנו בשנים האחרונות. משחק צמוד, מובילים בהפרש בטוח, שולטים בקצב, מקניל מתחפש לקרלון בראון ואז כמובן איבוד עשתונות, טעויות של קטסל, חורים בהגנה בגודל הקאמבק של סופו ובעיטת וולה בדלי שמסתיימת בשתי שלשות גדולות של קולמן ומפח נפש לאוהדים. אם תחזרו לערימה הקודמת שלי תוכלו בקלות לראות שצדקתי, החששות מהקו האחורי של חולון התאמתו ואפילו רייס ג'וניור עם מתיחה בשריר מסיים בראש רשימת הקלעים. תסריט מוכר שכולנו ידענו מראש כנראה חוץ מהחבר'ה שקובעים את תוכנית המשחק של הרבע האחרון.
אצלנו, מאט The brain חורג הפעם מהטריפל דאבל הקבוע של 5 נקודות, 5 עבירות ב 5 דקות ומסיים עם מדד פלוס מינוס של 13-. מקי וגפני מיישרים איתו קו ואני מוצא עצמי דקות ארוכות בוהה בתקרה ונזכר בזרים של פעם שהגיעו אלינו בשנות ה 80-90. הנה ננו מרקוביץ מסיים מתפרצת בסל נצחון ורץ לזנק על השורות הראשונות של אוסישקין, הנה פרוויס שורט עם מסירת עין עקומה לשטיינהאור לשתיים קלות, הנה ת'רדקיל עם ההליכה המוזרה שמסכן מי שנכנס לו בזווית של העין, רדנקו שהיה קולע 30 כל ערב והביא לנו גביע אחרי שהעיף את ירושלים בחצי ולינטון טאונס עם הבלטה בחצי פינה שגם אם תזרוק עליו את דימטרי היל זה יכנס. אפילו המתאזרחים של פעם ג'יימס טרי, טרי פייר וקית' בנט הרגישו יותר כמו טובי בנינו מאשר שכירי חרב.
יום ראשון חוזרים לדרייב אין. אומנם בית אבל בהחלט לא מבצר. בתפריט נהריה. והפעם בפינתנו השבועית: שיחק אצלנו בעבר, סיים בטונים צורמים והולך לתת לנו בראש: שולדבראנד. הבעיה המרכזית איתו היא שכל שנה מחדש אף אחד לא משכיל לפנות אליו ולהחזיר אותו אלינו. מעבר לחיבור עם הקהל הוא סטרצ' פור קלאסי שחסר לנו כמו אוויר לנשימה. זה ורכז וסמול פורוורד וסנטר. חוץ מזה אנחנו מסודרים.
בסיבוב הראשון זה נגמר רע כשנסטרנקו עם משחק פריצה חגג עלינו בצבע ויאנג, שולדבראנד וובסטר עם מטווח שלשות שלחו אותנו עם 15- חזרה לאוטובוס.
מה יהיה הפעם? אחרי הדרבי וחולון אנחנו חוזרים לליגה האמיתית שלנו. נהריה בית זה משחק שצריך לקחת אבל מי אלוף של אבא והולך להסתבך בבוץ הצפוני עם משחק שיגיע לנקודה לכאן או לכאן.
הפעם לא ראיתי שום צ'ט או און ליין שאלות ותשובות ועדיף שכך. מספיק כותרות סיפקנו לתקשורת בחודש האחרון, פעם אחת תנסו לתת לי איזה גפני השקה אותם מפרי גפנו, הווארד זה לא רק מכללה של גיקים וטיי חנק אותם עם העניבה.
עד אז שתהיה לכולכם שבת שלום עם עשרות אלפי בלונים אדומים על הראש של יאנג וובסטר שיסתירו להם את הטבעת.