"נעולים על המטרה להיות קבוצה מנצחת"

כשאומרים את השם פרוויס בהקשר של הפועל תל אביב בכדורסל, מתכוונים לפרוויס שורט – אגדה שהייתה באמת. על אף ששיחק רק 18 משחקים בהפועל, כוכב ה-NBA לשעבר שחרך את הרשתות בליגה הטובה בעולם, עשה את עונתו האחרונה בקריירה באוסישקין ונכנס להיסטוריה כאחד השחקנים הגדולים שלבשו את הגופיה האדומה.

כמעט שלושה עשורים אח"כ, מגיע להפועל פרוויס אחר. רודני פרוויס, כשבאמתחתו קריירת תיכונים מרשימה, ניסיון במכללה גדול ועבר בליגה הטובה בעולם לאולמנו הביתי כדי, שבתקווה, יוכל להדליק את הניצוץ הפרוויסי מחדש.

רודני גדל כילד יחיד (ביולוגי, הוא מדגיש – ובהמשך תבינו למה). יחד עם סבתו ואמו, והתחיל לשחק כדורסל בכיתה א'. "שמו לב אליי כשהייתי בערך בן 13-14 כשעברתי לראלי, צפון קרוליינה. החלו לדרג אותי בין השחקנים הטובים בארה"ב לגילי ובשנתי האחרונה בתיכון זכיתי בתואר 'מר צפון קרוליינה'"

בתואר הנחשק אגב, זכו שני שחקני הפועל לשעבר: קני וויליאמס ודמונטז סטיט ז"ל.

קריירת התיכונים של רודני נחשבה למצוינת, והחלום לשחק ב-NBA עמד מעבר לפינה. אבל כמו על המגרש, גם בחיים קבלת ההחלטות משמעותית ויכולה להשפיע רבות על מהלך הקריירה. פרוויס בחר לשחק במכללת NC State, הממוקמת רבע שעה בלבד מביתו. "אני בן יחיד אבל המשפחה שלי ענקית. לא באמת הייתי מוכן לעזוב את הבית ורציתי שהמשפחה שלי תהיה איתי. זה משהו שלא קורה אף פעם לגור כל כך קרוב לבית כשאתה במכללה, וכנראה זו הייתה הטעות. לא בחרתי את המכללה הנכונה עבורי, כי חשבתי, ולא רק אני, שאני מגיע למכללות לשנה אחת ומשם ל-NBA. אם הייתי הולך לבית ספר אחר – יכול להיות שהכל היה משתנה", הוא מעיד.

אחרי שנה קרוב לבית, קיבל פרוויס הצעה ללכת ולשחק במכללת קונטיקט, שנחשבת לאחת מתכניות הכדורסל המיתולוגיות בארה"ב. "היינו חבורה של שחקנים טובים אבל לא הצלחנו להוביל את המכללה למקום אליו היא שייכת. בסך הכל נהניתי שם וחושב שגם התקדמתי שם", הוא מסכם את החוויה.

בקולג' נאלץ להתמודד רודני עם טרגדיה שפקדה את משפחתו. טייריק קוגר, אחיו המאומץ, מת על המגרש במהלך אימון במכללת אוקלהומה סטייט. "הוא שיחק איתי באותה קבוצה בליגת הילדים, ואמא שלי אימצה אותו", מספר בכאב, "היא גם קידמה אותו ודחפה אותו להצליח וזה עבד. הוא קיבל הצעה ממכללה בדרג הראשון ואז הכל נגדע. הוא ממש כמו אח שלי, ואני עדיין חושב עליו המון והוא איתי בכל רגע. החדר שלו בבית של אמא שלי מוכן ומסודר כאילו מעולם לא עזב".

בדראפט הוא אמנם לא נבחר, אבל הגארד קיבל הזדמנות לשחק בליגת הפיתוח במדי לייקלנד מג'יק, ובזכות יכולתו סיים את העונה באורלנדו שם שיחק 16 משחקים. "החלום להגיע ל-NBA ולהיות משמעותי שם עדיין קיים. אבל הקריירה שלי תלויה בפן המנטלי יותר מאשר ברמת הכדורסל. אפילו אחרי שקראו לי ל-NBA דאגתי מהמון דברים מסביב", מספר פרוויס, "רציתי להוכיח שאני שייך לרמות האלה ולקבל צ'אנס גדול יותר. אבל כאן בהפועל אני מרגיש שאמצא את השלווה שלי וההנאה שלי לשחק".

עד כה, כמו שאר חבריו החדשים, פרוויס השתלב בצורה טובה מבחינה חברתית. "אני מבלה מחוץ למגרש עם המון שחקנים. יש כאן חבר'ה נהדרים שנעולים על המטרה להיות קבוצה מנצחת וזה מה שגורם לנו להתחבר גם מחוץ למגרש. אנשים טובים מנצחים בסוף והאנרגיה של השחקנים כאן יחד תעזור לנו", סיכם, "המפתח הוא המאמן, שנותן לנו לשחק חופשי, לטעות, ומעניק לנו המון ביטחון שאנחנו על המגרש. אלו קלישאות, אבל זה בדיוק המצב שלנו. אני אעזור לקבוצה בכל מה שאני יכול בשני צדי המגרש ואשאיר הכל על המגרש כל ערב. אם נהנה ונישאר ביחד, נעשה עונה גדולה".