לראשונה מאז עונת 2004/2005, הפועל שלנו חוזרת להתחרות במפעלים האירופיים. בעבר, הפועל הגיעה להישגים מרשימים במפעלים השונים, כשהעפילה שלוש פעמים לחצי הגמר, פעמיים בגביע קוראץ' ופעם נוספת ביורופליג בתוספת לא מעט ערבים בלתי נשכחים. קבלו את חמשת המשחקים הגדולים של הפועל בהיסטוריה האירופית.
המופע של דראזן
בעונת 87/88 בנתה הפועל סגל מרשים כדי להתמודד בכבוד בשתי מסגרות: הליגה המקומית וגביע קוראץ'. בשתי החזיתות, הפועל הצליחה להתקדם לאורך העונה ולאחר דרמה גדולה בבית רבע הגמר עליה נספר בהמשך, פגשו האדומים ציבונה זאגרב יחד עם כוכבה הגדול דראזן פטרוביץ', אחד הכדורסלנים הגדולים בכל הזמנים.
"בימים שלפני המשחק ג'ונתן דלזל וקרל איימוס שהיו שחקני הגנה אדירים ביקשו ממוישל'ה (וינקרנץ) לשמור את פטרוביץ'", העיד עמוס פרישמן, ממצטייני אותה עונה, "איימוס אמר לנו באימון שהוא יעצור את פטרוביץ' והוא לא יעשה עליו סל".
פרישמן, בן גילו של פטרוביץ' שאף התחרה מולו באליפות אירופה לקדטים, סיפר על תופעת הכדורסל. "אני הייתי סגן מלך הסלים שלו באליפות ההיא. דראזן הקדים את זמנו. הוא היה גארד גבוה, חזק, עם ידיים ארוכות וזה לא באמת משנה מה ניסית לעשות מולו – הוא תמיד היה מקדים אותך. אפשר היה להתיש אותו לשתי דקות אבל זה לא באמת רלוונטי. הוא לא רואה אותך, מבחינתו הוא לבד במגרש עם הסל".
ואכן, כך היה. הפועל הצליחה להישאר צמודה לציבונה, אבל כבר מהפתיחה היה ברור שהערב הזה יהיה בלתי נשכח. "זו הייתה הצגה שלא נראתה בארץ. בשלב מסוים ביקשתי מהמאמן שיחליף אותי כדי שאסתכל מהצד על פטרוביץ'", הוסיף פרישמן, "נפלנו על אחד המשחקים הגדולים בקריירה של שחקן ענק".
אז איימוס ודלזל רבו מי ישמור עליו, והבטיחו שהם יהיו אלה שיעצרו את הכוכב הקרואטי. איך זה הסתיים אתם שואלים? 59 נקודות, 10 ריבאונדים, 7 אסיסטים, 6 חטיפות, 13/18 לשתי נקודות, 6/13 לשלוש, 15/15 מהעונשין
ומה לכוכב הערב היה להגיד בתום המשחק? "היו לי ערבים טובים יותר". "אני מאמין לו", סיכם פרישמן, "הוא בטח היה חולה באותו ערב".
קרב סראגוסה
בית רבע הגמר של גביע קוראץ', עונת 87/88. הפועל נופלת לבית קשה עם ספליט, קאנטו וסראגוסה הספרדית. במועדון קיוו לאיים על ההעפלה ואחרי סיבוב ראשון מוצלח, בהפועל הבינו שהמשחק במחזור החמישי בסראגוסה יהפוך למכריע.
"סראגוסה הייתה ידועה כקבוצה קשוחה אז, עם קהל שיושב על המגרש ממש כמו באוסישקין. הגענו למשחק והבנו – או שאנחנו מפסידים, או שיוצאים בחתיכות", נזכר ידידיה רפפורט, אז מנהל הקבוצה וכיום אחד מהבעלים הפרטיים של הקבוצה.
הפועל ירדה למחצית בפיגור 10, כשהספרדים מגדילים את יתרונם בפתיחת המחצית השנייה. "ירקו עלינו, חטפנו מכות מהאוהדים וכל אוהד ספרדי שהחזיק משהו ביד מיהר לשגר אותו על הספסל שלנו. בשלב מסוים החבר'ה שלנו התחילו להגיב והסתובבו בחזרה לקהל מה שהדליק את כל האווירה. בדיעבד? זה מה שהחזיר אותנו למשחק. אף אחד לא לקח בחשבון שאנחנו יכולים לנצח שם".
זלוטיקמן בשתי זריקות עונשין קבע יתרון להפועל בשניות הסיום, כשהספרדים מחטיאים זריקת עונשין קריטית. בסיום, 79:80 להפועל שהבטיחה כמעט בוודאות את המקום ברבע הגמר. "בבאזר לא היה אף שחקן שלנו על המגרש. הם נמלטו לחדר ההלבשה. לרוע מזלי, אני, הפיזיותרפיסט שלנו והיו"ר קורן לא ברחנו בזמן. אוהדים פרצו למגרש והכו אותנו. הצלחנו להימלט במזל".
שבוע לאחר מכן הפועל גברה על ספליט באוסישקין והעפילה לחצי גמר גביע קוראץ', רק כדי לפגוש את דראזן פטרוביץ'.
מלחמת הענקים
חורף 1992, הפועל במשחק ההזדמנות האחרונה מבחינתה להעפיל לרבע גמר גביע קוראץ' מארחת את ויאדוליד הספרדית.
אבל ויאדוליד הייתה הסיפור המשני בערב הזה. הקבוצה הספרדית שנחשבה אז לכוח עולה, הצליחה להנחית בשורותיה את ארווידאס סאבוניס, אחד מהאירופאים הגדולים בכל הזמנים, שעשה אז את שנותיו האחרונות ביבשת לפני שהחל בקריירת NBA מצליחה וארוכה.
המשחק אמנם נפתח רע מבחינתה של הפועל שנקלעה לפיגור, אבל גם כאן סיפור המשנה האפיל על ערב קר באוסישקין. איש מהצופים שהגיעו לאולם באותו ערב לא חשב שהקרב העיקרי על הפרקט יהיה בין סאבוניס לשמעון אמסלם, הקפטן שלנו.
"אני מעולם לא הגעתי למשחק בחצי כוח. והעובדה שהייתי מרוכז בכל פוזשן בהתקפה ובהגנה עזרה לי מאוד באותו ערב", סיפר אמסלם, "להתמודד עם סאבוניס מבחינתי היה שיאו של תהליך. שמרתי בנבחרות על אגדות כמו ורנקוביץ' ודיבאץ ותכננתי הרבה זמן איך אני אתמודד עם סאבוניס שבאמת היה חריג גם בגודל שלו וגם בחוכמת המשחק וביכולות שלו. זו תופעה מיוחדת, הוא היה הר שהייתי צריך לכבוש אותו, אבל הסיטואציה שהתרחשה שם הייתה מיוחדת. זה נפל על המשחק כזה, לא ברור לי איך".
אמסלם, על אף 34 הנקודות שקלע סאבוניס באותו ערב, הצליח להצר את צעדיו של הכוכב וההשפעה שלו על המשחק. "הוא עשה את החברים שלו טובים יותר, ובמשחק הזה הוא לא כל כך הצליח.
באותו ערב באוסישקין הייתה אווירת חג, והקבוצה סמכה על משחקי הבית שלה. "המשחק הזה היה אמור לשנות לנו את העונה", הוסיף הקפטן לשעבר, אך הפועל כמאמר השיר – שוב הפסידה וסיימה את דרכה באירופה.
"אנשים זוכרים את המשחק הזה כמשחק גדול, והוא אכן היה כזה גם עבורי וגם עבור הקבוצה. אבל יצאתי ממנו מבואס. בחיים לא קלעו עליי סל ניצחון, חוץ מהמשחק הזה", סיכם אמסלם.
בכורה ל"יאללה הפועל"
מארס 2004. הפועל בשיאה של עונה אירופית נפלאה, חולמת על שחזור הימים הגדולים של שנות ה-80. בית מוקדם אותו עברנו בקלות, כך גם את לימסול בשמינית הגמר. ברבע הגמר אנחנו מתמודדים מול דינמו מוסקבה העשירה, בהנהגתו של צביקה שרף.
את המשחק הראשון בסדרת הטוב משלושה מנצחת הפועל ברוסיה, כדי לשוב הביתה ולסגור את הסיפור ביום שישי, אביבי, באוסישקין, שהיה מפוצץ יותר מאי פעם.
אחד מגיבורי הערב, הוא הקפטן לשעבר מתן נאור. "וואו", הייתה המילה הראשונה שיצאה מפיו, "זה היה משחק מיוחד. כשאני נזכר בו אני חווה אותו מחדש, את ההתרגשות וההנאה מהערב הזה. נתתי כרטיסים למשחק הזה לרופא השיניים שלי ולבן שלו, עד היום כל פעם שהוא רואה אותי הוא מזכיר לי את הערב הזה".
"אני חושב שיש אנשים שהיו באולם ולא הצליחו לראות את המשחק. תוך כדי החימום האולם כבר היה מלא ואני רואה כל פעם ראש מבצבץ מאיזה חור. המדרגות היו המלצה והשוטרים היו על המגרש כי לא היה איפה לעמוד", סיפר מתן על הצפיפות באולם.
העונה ההיא של הפועל הייתה הטובה ביותר שלנו במילניום הנוכחי. סגל ישראלי נוצץ, יסמין הוקיץ' ופרסקביצ'יוס כבוסמנים ומייקל רייט ז"ל חיזקו את הקבוצה שבתקופה ההיא הייתה בכושר שיא. "אף אחד לא היה יכול לנצח אותנו באותה תקופה, ולראייה הדרבי שלושה ימים לאחר מכן. היינו מחוברים בטירוף והרגשנו שאנחנו בשליטה מלאה במשחק", תיאר מתן נאור את האווירה הנהדרת אז, "אם הייתה רוצה לעלות לשחק שוב עם קבוצה – הייתי בוחר בחבורה הזו".
הפועל ניצחה 80:83, החגיגות באוסישקין נמשכו דקות ארוכות כשהפועל מעפילה לחצי גמר גביע אירופי לראשונה מזה 16 שנים. ואסיליס ספנוליס היה האיש שניצח אותנו בחצי הגמר…
"זו הייתה הפעם הראשונה שצעקנו את קריאת 'יאללה הפועל' והקהל החזיר לנו", נזכר מתן, "שלושה ימים אחרי זה שחזרנו את זה בדרבי. הייתה אז אווירה מיוחדת, הכל התחבר לנו על המגרש וגם ביציעים"
היסטוריה אדומה!
עונת 79/80 נפתחה באווירה מעט מנומנמת. את יהושע רוזין ז"ל על הקווים החליף מאמן אמריקני צעיר ומזוקן בשם שימי ריגר, בועז ינאי הגיע מהפועל גבת'/יגור והפועל התחזקה בג'ון ויליס ובפראן קוסטלו, שלא נחשבו לכוכבים גדולים אך תרמו רבות למרקם הקבוצתי המיוחד.
בפברואר 1980, קיבלה הפועל את הבשורה הטובה ביותר מבחינתה עד כה. המשחק מול סיינה ששוחק ביד-אליהו הופך למשחק מכריע. המנצחת – בחצי גמר גביע קוראץ'!
בועז ינאי, כוכב נבחרת ישראל, משחזר את הימים ההם. "הייתה אווירה מצוינת בקבוצה כמובן בראשותו של שימי. גם הזרים שהגיעו, פראן קוסטלו וג'ון וויליס לא היו כוכבים גדולים, אבל היו מאוד קבוצתיים, מנוסים ועם אופי טוב. שיחקו יחד איתנו בשביל המאמן ובזכות כל הדברים האלה – הגענו לשיא".
בימים ההם, היה קושי גדול בביצוע סקאוט על הקבוצות היריבות, אבל ינאי מספר שבזכות קשריו של ריגר ברחבי היבשת הצלחנו לעמוד במשימה כשכל שחקן יודע בדיוק מול מי הוא מתמודד. "הגענו רגועים למשחק נגד סיינה, למרות שאולי על הנייר היו עדיפים עלינו", אומר ינאי, "יש ימים כאלה שקבוצה מולך חושבת שהיא באה לטייל, וכשזה לא הולך – הכל מתהפך. כך בדיוק קרה להם".
הפועל הצליחה לרדת למחצית בשוויון, ועל אף יתרון איטלקי קטן בתחילת המחצית השנייה, הפועל הפכה את התוצאה ועלתה ליתרון מבטיח. כמיטב המסורת, הפועל הצליחה לשמוט אותו עד לשוויון בדקות ההכרעה. גור בן דוד היה האחראי על קליעת הניצחון מהקו שקבעה 83:84 להפועל, שעולה לראשונה בתולדותיה לחצי גמר גביע קוראץ'.
"בשתי הדקות האחרונות היה לנו ברור שזו ההזדמנות לעשות את זה. לנצח, ולעלות", מספר ינאי, "קוסטלו הקרין ביטחון על החברים לקבוצה, היה יציב וטוב ועזר לנו לאורך הדקות האחרונות להשיג את הניצחון. הבאנו את הקבוצתיות שלנו לידי ביטוי ברגעים המכריעים וכך עלינו. זה היה רגע מרגש, משמח מאוד, אוהדי הפועל מכל הארץ באו לראות אותנו והוכחנו לעצמנו שאנחנו עומדים שווים מול כל יריב".