אז אחרי ששמעתי שאני מאמן כורסא, מומחה מטעם עצמי, אנטי כדורסל ופרשן בשקל וחצי (שקר, אני משלם להם שיעלו כתבות שלי) החלטתי לרדת מהגב הרחב של מאט, ולסמוך עליו שיחזור על הפארטייה שעשה בצבע של הרצליה האימתנית – הפעם מול האפרוחים של מכבי. הסיכויים לכך גם עולים בהתחשב בעובדה שדשון תומאס לא משחק וכל מה שספאחיה יכול להציב מול מאט בצבע זה פראחוסקי, טיוס, בולדן, משעור, שגב וג'ייק כהן. דאבל דאבל צפונה.
מקניל. הבן אדם קיבל השבוע כל עונש אפשרי למעט סקילה בכיכר המדינה ומצעד בושה נוסח משחקי הכס בשדרות רוטשילד. שחקן טעה, התנצל, נענש, נקנס, הורחק, נקנס שוב. פרופורציות.
שיפוט. נתקלתי השבוע בשופט בן 18 דקה לפני גיוס במשחק קטסל של הבן שלי. שופט צעיר, אנרגטי, חסר פוזות, מדויק, נחמד, אסרטיבי שצריך, מסביר בניחותא למזכירות שאת שעון ה-24 בקטסל מתחילים רק כשעוברים את החצי וניגש למאמן שצעק לו על עבירה ששרק ולחש לו באוזן שכשהוא מרגיש צורך לצעוק לו משהו שפשוט יקרא לו לספסל. ושום מילה על דן ילון.
סוגיית השבת. נאמר כבר הכל. היה סגור, לא נוח למכבי, עבר לראשון. מלחמה מיותרת בטחנות רוח, הודעות רשמיות של המועדון, מלחמה, הרבה פצועים ואין הכרעה. נשאר בראשון אבל טלויזיה בספק. אז מה כן אפשר לעשות?
פרנקו. דבר ראשון קח בבקשה את קלטת המשחק שלהם מול מלאגה ותראה עם השחקנים ארבע פעמים. חוץ מזה תרביץ בהגנה, תחזיר את ג'ף אלן לשבוע, סגור להם את השלשות ותתפלל לאלוהי המזל ולברכיים של רביב לימונד.
שקט. בואו נהיה קצת בשקט כולם ונפסיק לתת לפרשני הפייסבוק את הסיפוק בלכתוב: קוזק נגזל והעולם כולו נגדנו. אל תשכחו שאנחנו הפועל ודרבי זו הזדמנות מצוינת להפריח אלפי בלונים אדומים בתחילת המשחק. בסופו כנראה אולגה יכבה את האורות וכולנו נלך הביתה. עד אז תתביישו לכם, שבת היום!