האם אי פעם עברה בכם תחושה שמרץ הוא חודש טוב לדרבים? סביר להניח שלא, כי בתור אוהדי הפועל אף פעם אין זמן טוב לדרבי. עם זאת, מסתבר שלאדומים זהו זמן טוב לפגוש את מכבי. הסיפור מתחיל לפני 26 שנים, כשב-13.3.88 הפועל מגיעה ליד אליהו, ועמודי התווך של הקבוצה הם עמוס פרישמן, חיים זלוטיקמן, ג'ונתן דלזל, לבאן מרסר ולינטון טאונס. באותו דרבי, טאונס מציג יכולת אדירה, ועם 33 נקודות מוביל את הפועל לניצחון חוץ עצום, 92:72. מכבי, למרות 16 נקודות של סימס וג'מצ'י, ועוד 20 של מגי, לא הצליחה לעמוד בפני הכוח ההתקפי הגדול של הפועל, שהנחילה לה את אחד מ-3 הפסדיה היחידים בליגה באותה עונה (זה לא היה הניצחון האחרון של הפועל על מכבי ב-88, כשחודשיים אחר כך, בסדרת גמר צמודה שסיפור לבאן מרסר במרכזה, מכבי מנצחת 2:1 וזוכה באליפות).
5 שנים לאחר מכן, ב-21.3.1993, בעונה שמאוחר יותר נודעה כעונת הדובדבנים של גליל עליון, והיא ללא ספק עונת הפספוס הגדולה ביותר של הפועל (למרות הגביע, יתרון ביתיות בסדרת הגמר מול גליל לא התרגם לדאבל), העבירה הנהלת הקבוצה את הדרבי מאוסישקין ליד אליהו, על מנת ליהנות ממכירת כרטיסים רבים יותר והגדלת הרווחים מהמשחק. למרות הצעד המקומם, הצליחה הפועל, שהתבססה באותה עונה בעיקר על רדנקו דובראש ודיוויד ת'רדקיל הענקיים, לנצח את מכבי 83:75, ולקבע את מעמדה מעל מכבי בטבלה. מספר שבועות אחר כך, סיימה הפועל את העונה הסדירה במקום הראשון (מה שכאמור לא הוביל לאליפות).
הדרבי ה-3 בו נזכר, שהתרחש שנתיים מאוחר יותר, ב-13.3.95, שבע שנים בדיוק אחרי הניצחון ב-20 הפרש ביד אליהו, הינו כמובן הדרבי של טפירו. הפועל, שנבנתה באותה שנה סביב באק ג'ונסון הנפלא, עופר פליישר האגדי ומאיר טפירו הצעיר, הגיעה לדרבי בנחיתות משמעותית מול מכבי. אחרי שכבר פיגרה בהפרש דו ספרתי בתחילתו של המשחק באוסישקין, קיבל טפירו את הכדור בפינה, כמטר מהקשת, מספר שניות לפני הבאזר. בקור רוח שייכנס להיסטוריה, קלע את סל הקלאץ' הראשון שלו מני רבים, ונתן להפועל ניצחון מרגש של 83:82.
כך זה נראה לפני 21 שנה (הזמן עובר מהר):
עונת 2003/4 הייתה אחת העונות הגדולות של הפועל בעידן המודרני, אך כזו שהייתה חד פעמית בשנות ה-2000. יסמין הוקיץ' הבלתי נגמר, וי.פי, הענק בעל היד הרכה, ליאור ליובין בשיאו, מתן נאור בתחילת דרכו, דרור חג'ג', ויניב גרין, שהיה הגבוה הישראלי הטוב ביותר בנמצא באותה תקופה, הובילו את הפועל לעונה יוצאת דופן. גולת הכותרת שלה הייתה הניצחון ב-25 הפרש על מכבי באוסישקין, בדרבי שכונה לאחר מכן "דרבי האלטרנטיבה". ב-8/3/04, לפני 12 שנים, פגשה הפועל את מכבי שהייתה הקבוצה (מצער להודות) הטובה באירופה. הפועל, מצידה, העפילה מספר ימים לפני המשחק לפיינל פור היורוקאפ, והגיעה כשהיא מאמינה ביכולתה לנצח. מחצית ראשונה צמודה לא הכינה אף אחד מאיתנו לרבע השלישי, בו בהנהגת ליובין ופראסקיביצ'יוס מכבי לא הצליחה לקלוע אפילו סל שדה אחד, והפועל רצה ל-30:6 מטורף. אחרי שהפועל כבר הובילה ב-26 הפרש, נקבעה התוצאה הסופית במשחק על 96:71 אדום, בניצחון הגדול ביותר של הפועל בהיסטוריה של הדרבים.
לאגדה שהייתה באמת (המשחק המלא):
ב-3.3.2013, לפני קצת יותר מ-3 שנים, הגיעה הפועל המוכה והחבולה של 12/13 לדרבי בבית מכבי בראשון לציון. הקהל מילא את האולם, נחוש לתת לקבוצה שהייתה אמורה להפסיד את המשחק בהפרש גדול את תמיכתו המלאה. בריאן רנדל, שהצטרף לקבוצה מספר מחזורים לפני כן, היווה סוף סוף כוח ששינה את הקבוצה מקצה לקצה. הגנה רצחנית של הפועל לאורך המשחק לא אפשרה למכבי לברוח, למרות שהיתרון הוחזק על ידי קבוצת החוץ ממש עד הדקות האחרונות של הרבע הרביעי. אז, הראה בר טימור ביטחון עצמי יוצא דופן לשחקן בגילו, ובמספר מהלכים גדולים הוביל את הפועל ליתרון 5 כ-40 שניות לפני סיום המשחק. אוהדי הפועל סירבו להאמין למתרחש לנגד עיניהם, כשהם מבינים ש-9 שנים ללא ניצחון בדרבי, מאז אותו 25 הפרש במרץ 2004, עומדות להסתיים. ריבאונד אדיר של רנדל, 10 שניות לסיום, הבטיח את הניצחון, ונתן את האות להתפרצות שמחה שמעטות נראו כמוה אצל הקהל האדום. 69:65 בסיום להפועל, והיסטריה רבתי.
לסיקור המשחק בערוץ 2:
את ה-6.3.16 אין צורך להזכיר לכם. הפועל מגיעה לדרבי חוץ עם הגב לקיר, ושולטת במשחק כמעט מתחילתו. בסיום 84:68 לטובים, בהנהגתו הבלתי מעורערת של רביב לימונד הנפלא.
6 דרבים, שישתם מבשרים את בוא האביב האדום. נקווה שגם המשחק השבוע יהווה אות לשינוי בעונה הלא קלה שעוברת עלינו. עכשיו הרצליה מחכה לנו, והפועל חייבת להמשיך את מה שהתחילה השבוע. אתם יכולים לזכות להיות שם, וללוות את הקבוצה בהמשך העונה, שלמעשה הכל יכול לקרות בה. כי רק הפועל. במרץ ובכל זמן אחר.