המדריך המלא לכתיבת טור הכנה לדרבי
1.
החוק הראשון בכתיבת טור לפני הדרבי הוא לא לדבר על שום דבר שהוא לא הדרבי.
למשל: המשחק מול הרצליה, המשחק מול נס ציונה, הירידה למאזן שלילי והלחץ מסביב. לא משנה כמה זה טוב, גרוע או מעניין – זה לא מעניין, זה פחות מעניין מהדרבי.
2.
החוק השני בכתיבת טור לפני דרבי הוא לדבר כמה שיותר עלינו וכמה שפחות עליהם, על ההם נו, את יודעים כן? הצהובים, הרולקסים, ה…מכבי נו, התכוונתי למכבי. לא לדבר עליהם, בכלל לא.
הם לא חשובים כאן, את הבמה בטור כזה צריכה לתפוס קבוצה אחת – הפועל ת"א.
3.
החוק השלישי הוא חוק ידוע ומוכר- צריך לדבר על הקהל, חייבים לדבר. אנחנו הרי קבוצה של קהל, איך אפשר בלי לדבר על הקהל? מה נאמר על הקהל? זה ברור נו – שצריך לבוא מוקדם, לעודד מהחימום, להיות מחוברים למשחק, לתת לקבוצה שלנו דחיפה הכי חזקה שיש, אין דבר כזה שיהיה טור לדרבי בלי החלק הזה, חוק 3 הוא חוק יסוד (עמוד 3, סעיף 4, תקנון העמותה).
4.
עם כל הכבוד לקהל, האווירה והשד יודע מה, טור לדרבי לא יכול להסתיים מבלי להתייחס לצד המקצועי.
במציאות הכדורסל הנוכחית, הצד המקצועי הוא די ברור – הם פייבוריטים, אנחנו פחות.
כך שלמרות החובה להתייחס לצד זה בטור שנכתב לקראת הדרבי, אין בחוק זה שינוי משמעותי בין הדרבים השונים אבל כדורסל הוא בין היתר משחק של עכברים ואתם לא רוצים להסתבך עם עכברי הכדורסל.
5.
תקווה, חייבים לתת תקווה. איך יגיע אוהד אדום לדרבי אם לא קרא בטור המקדים שיש תקווה?
היא יכולה להיות נתון סטטיסטי, התייחסות לנקודת תורפה בצד השני או סיבה לאופטימיות אצלנו, היא יכולה להיות גם מוזרה, אמונה טפלה כלשהי, העיקר שתהיה תקווה, אור קטן בקצה מנהרת השחקנים, חשוב להבהיר – לא זחיחות, לא אופטימיות, רק תקווה, ממש קטנה.
ולסיום, טור לפני דרבי חייב להסתיים במשפט/מילה/ציטוט שיעשה קצת צמרמורת, שירים, שיגרום לכל קוראת וקורא לחכות כבר שעות לעלות שם במדרגות.
נראה לי שעמדתי בחוקים, לא?
יאללה הפועל!