אם אדם זר שלא עוקב אחר הליגה הישראלית בכדורסל ישאל אתכם "איך הפועל העונה?", כנראה שתעקמו קצת את האף ותנשמו נשימה עמוקה מהולה בייאוש.
בניגוד לעונה שעברה שהיה בה גרף עלייה משמעותי מאמצע העונה, העונה יש שיפור אבל לא כזה שבאמת מסמל על שינוי מגמה. בעונה שעברה אני ואחרים האמנו בשלבים מסוימים שאף קבוצה לא יכולה לעמוד בדרכנו, כשלא סתם הייתה בהלת כרטיסים סביב הפיינל פור.
בכל זאת גם בעונה המבולבלת הזאת אפשר להגיע לפלייאוף ומשם כבר אי אפשר לדעת מה יהיה. הרבה תלוי ברוח שנביא איתנו מהמשחקים הקרובים עד לסיום הליגה הסדירה. מה צריך לקרות בשביל שרוחות אופטימיות ישובו לדרייב אין?
לא להוריד מהפרקט את לימונד – ללימונד אין תחליף ראוי בעמדה שלו. מקניל שמסוגל במידה מסוימת לתפקד כרכז וים מדר שטרם הוכיח את התאמתו לרמות האלה, צריכים לתת ללימונד כמה רגעים של נשימה. מיד אחר כך הוא חייב לחזור לפרקט. הגנתית, הוא בליגה אחרת ביכולת שלו להתמודד פיזית עם שחקני הקבוצה היריבה. התקפית הוא מייצר הזדמנויות טובות ליתר השחקנים או מייצר נקודות בעצמו על ידי חדירות, זריקות מחצי מרחק וזריקות מחוץ לקשת באחוזים טובים (40.4%). אם בצבע עוד יש לנו אופציות סבירות גם כשהאוול וגינת על הספסל, בחוליית הגארדים אנחנו חייבים כמה שיותר את רביב, שגם בגילו המתקדם הוא עדיין האופציה הכי בטוחה שיש לנו.
לחדד את הגדרת התפקיד של דגלאס ושולר – לצפות בשניים הללו מכדררים זו חוויה לא נעימה לצופה ואף מסוכנת לחולי לב. בלי להעליב, ראיתי סנטרים כבדים שמצליחים לנוע עם הכדור יותר בקלילות מאשר שולר. לכן חייבים לשים לב ששולר לא עולה על המגרש כמוביל כדור יחיד או שהוא לא מקבל את הכדור בסוף שעון כשהוא חייב לכדרר ולייצר משהו. שולר ודגלאס צריכים לשחק ללא הכדור, לעמוד בפינה או לנוע מחוץ לקשת, לחכות להזדמנות ולזרוק. מבחינה התקפית זה צריך להיות כל התפקיד שלהם. הגנתית שולר כבר מיישם את התפקיד המיועד לו כבולדוג שמסתער על היריב. גם דגלאס במשחק האחרון נגד הפועל באר שבע עלה עם אותה מחויבות הגנתית של שולר. אל תתנו להם לכדרר ולאבד את עצמם לדעת, תנו להם הזדמנויות טובות מחוץ לקשת שישאירו להם גם כוח לפוזשן ההגנתי בו הם צריכים לתת אקסטרה.
למסור להאוול כשההתקפה תקועה (או תמיד) – ניקולה יוקיץ' מדנבר, מכירים? האוול זה הדבר הכי קרוב אליו בגרסה הישראלית. גבוה שיודע לנהל משחק ולמסור מסירות מפתח ליתר החברים. בקדנציה הקודמת שלו בהפועל פחות ראינו את זה, אך בהפועל ירושלים הוא כבר כן פיתח את היכולת הזאת. במשחק נגד הפועל באר שבע כמעט הכל עבר דרכו. הם חשבו שלחץ על לימונד ירסק לנו את משחק ההתקפה, האוול חשב אחרת. אני לא יודע אם נצליח לשמור עליו גם בעונה הבאה, כל עוד הוא כאן כדאי למסור לו. רק דברים טובים יכולים לצאת מזה.
להאמין במקניל – תקופה פחות טובה עוברת על אחד השחקנים האהובים שדרכו כאן. מסתבר שגם מקניל אנושי. פתאום הקהל לא מקבל את הטעויות שלו בהבנה ואפילו יש חשק שהוא ירד קצת מהפרקט. אז למה להאמין בו? דמיינו מסעדה שאתם נהנים ללכת אליה ותמיד האוכל והשירות שם מצוינים. בפעמיים האחרונות שבאתם לשם, קצת התאכזבתם מרמת האוכל והאירוח. אתם פונים למנהל המסעדה לשאול מה השתנה. אתם רואים שיש שם את אותם טבחים, אותם מלצרים ואין משהו נקודתי שאפשר להצביע עליו. אפשר להתייאש וללכת למסעדה אחרת, או לתת קצת אמון במקום שסיפק לכם הרבה רגעי נחת. בסוף כל המרכיבים שעשו לכם טוב עד לאחרונה עדיין נמצאים שם. ועדיין, במאני טיים אני מאמין שרובכם תרצו ללכת רק לשם ולא לאף מקום אחר.
המשחק הערב נגד גלבוע/גליל הוא קרב מול יריבה שסובלת גם היא מעונה לא פשוטה. דיוק השימוש שלנו במרכיבים שכבר נמצאים אצלנו, אמורים לנפק משחק טוב. בואו ננצח את השוכמנים!