עונת 2054/55. מחזור 15, 22 בינואר 2055
גם השנה מתרחשת אותה תופעה מוזרה, בלתי מוסברת, הזויה. טובי המדענים בעולם ניסו למצוא פתרון, תשובה לשאלה, חלקם התייאשו ופשוט עם התשובה – "אין הסבר אחר".
כבר יותר מ-20 שנה יורד גשם באילת רק ביום אחד בשנה, היום בו הפועל ת"א מגיעה לעיר. ההתחממות הגלובלית הפכה את אילת לעיר חמה באופן קיצוני, 40 מעלות כל השנה, 80 אחוזי לחות, בעוד שבישראל "הרגילה", נותר מזג האוויר כמו היום, באילת הכל הקצין, חוץ מיום אחד בשנה, היום בו האדומים מת"א מגיעים לעיר. התופעה קיבלה את השם: היוred, על שמו של הגשם הראשון והאחרון בעיר כל שנה.
20/1/18
ברגע שנקבע תאריך סופי למשחק באילת, כבר ידעתי, נוסעים. אני ושאר החברים הכרזנו על הנסיעה לירושלים כמבחן כשירות לאוטו ויצאנו לדרך.
העליות לירושלים עברו בשלום, אף נורה לא נדלקה, המנוע לא חרק והגענו בזמן לקור הירושלמי הזוועתי. אנחנו הגענו, הפועל? פחות.
במחצית כבר לא יכולתי לשאת את העצבים והאכזבה והלכתי לשבת בצד, מאחורי הסל, מגיב בחיוך ציני ומריר על עוד שלשה ירושלמית, על עוד התקפה מבוזבזת שלנו, מה לעזאזל אנחנו עושים? למה אנחנו נראים ככה?
ואז זה התחיל – עצירה, ועוד אחת, ועוד אחת, ואדריאן, ומנקו, ו-יווווווו מקניל!!! ו…. יששששששששששש!!!! מה קרה פה עכשיו? בחניה, זרק לנו אוהד ירושלים "הכי חשוב שתנצחו את מכבי", כנראה שגם הוא הספיק לשכוח את ההצגה שלנו רק לפני שלושה שבועות.
27.01.18 הדרך לאילת.
"וואו, איזה גשם מטורף! לא יאמן שכל שנה זה קורה לנו, אנחנו כאלה מפגרים שנסענו, גם ככה האולם הזה נאחס". אשכרה פעמיים בעשרים שנה ניצחנו שם.
האנשים שמכירים אותי טוב וידעו שלא אוותר אמרו לי השבוע "זה מוגזם, לפחות תישארו שם לילה, יהיו הצפות, מסוכן!", הרחוקים יותר סירבו להאמין לנסיעה ההזויה (אבל להם גם ירושלים נשמע מוגזם).
ואנחנו? אנחנו יודעים שגם בעונת 54/55 ניסע אחרי הפועל לאילת, עם שיטפונות, כבישים שנסגרו וחשש גדול לחיינו.
אבל היי, אולי אז תהיה לנו כבר מכונית מעופפת.
יאללה הפועל!