"גם זה יעבור, כמו הקינלי, כמו הטכנו, כמו הקרוקס… זמן מרפא את הכל הוא מרפא את הכל, אם לא הכל את הרוב וגם זה יעבור"
טרום עונה ומצב הרוח לא מתרומם. לא יכול לשים את האצבע על הסיבה: אולי זה העומס בעבודה, הכלבה שאוכלת כל פעם מחדש את גדר הבמבוק, היונים שמלשלשות לאשתי על האדנית של התבלינים או אולי בכלל זה דני פרנקו.
בשנים האחרונות הורגלנו למשהו אחר. ארבעה זרים סגורים כבר באוגוסט כשעד פתיחת העונה שלושה מהם נפצעים ושניים מוחלפים, ישראלי בכיר ועוד צעיר מבטיח שמוחתמים בקול תרועה ומתן נאור אחד שתמיד יש דיבור אבל בסוף נשאר בבית.
ומה השנה? הדגש ששמים בהפועל הוא על סימן השאלה. בגזרת הזרים: רכז אחד מוכח (לא כזה שיקלע 40 ומהחצי השני ידאג למלא את הסטטיסטיקה), נגר אחד שבנתיים נראה טוב אבל הוא נגר וג'ף אלן שכולנו אוהבים אבל הוא ג'ף אלן. זר רביעי? אני אישית הייתי מחתים את קרלון בראון בלי רגל וחצי ומעלה אותו למגרש עם הווארד ואלן שומרי ראש. מי שמתקרב מורידים לו יד. פרנקו חושב אחרת ובזמן הפציעות של טרום העונה מחתים את מקניל שכולנו מקווים שישחזר את החלק הגרמני-יווני בקורות החיים שלו.
בגזרה המקומית נעשו מספר התאמות. מנקו חתם, גינת נשאר, רביב מנסה להיכנס לקצב, בנקס מקבל הזדמנות שנייה, שולמן, צוף ואיידן מהספסל ומתן נאור באליצור נתניה לאיחוד מרגש עם גל איתן. היחידי שיצא פה טוב זה רן (הבכור שלי) שבחלוקת מספרים בקט סל של הוד השרון הודיע לכולם לא לגעת במספר 12.
הלאה, המנהלת. הגדיר זאת נכון ידידי המלומד גלכו: סט-אפ דרבי. ממרומי המקום ה-87 המכובד בו סיימנו בעונה שעברה, מתייצבת הפועל לדרבי פתיחת עונה שטוב לא יכול לצאת ממנו.
מגיע מוקדם לאולם טוטו חולון המרשים, מחנה ליד הדובר שמגיע עם מזכיר העמותה שמעיר לי על פס צהוב במכנס שאני לובש. נגמרו הצרות בקבוצה אז המכנסיים שלי מפריעים לו. לפחות הוא עקבי וממשיך בקו של מנצחים היום קל. שאלה תמימה לברגר על מה נעשה בלי סמול פורוורד העונה נתקלת בתשובה מוחצת שכבר אין סמול בכדורסל המודרני. מחק בשנייה את לברון ודוראנט ממפת הכדורסל.
מחפש את החבר'ה הקבועים אבל נאדה. כולם מיישרים קו עם החרם. העקרונות כנראה גברו על הרציונל של להטריף את הזרים החדשים שבוע לפני חולון. משחק מוקדם אילת נגד מישהו בכתום. רבע שעה חיפשתי את טל דן עד שנזכרתי שנס ציונה ניצלה מהערב המיותר. ראשל"צ לוקחת והיציע שלנו מתמלא במשפחות באדום. כנראה אחרי חתונה וכמה ילדים העקרונות שלך מתחלפים בלמצוא את החיתול המושלם ולהעביר ערב של נקניקייה וברד עם הדור הבא.
מסתבר שדרבי בלי הקהל של הפועל הוא לא דרבי וההפסד בנקודה (בחיים לא היה פאול של קליעות עונשין על פרחוסקי) לא בדיוק עניין מישהו. הבשורה מהדרבי היא שיש יד מכוונת. פרנקו אחרי עונה ביציע נראה רעב ובילה את רוב המשחק בתוך המגרש עם טירוף בעיניים. הצמד מנקו-גינת נראה לא רע, אלן חזק בעניין ומקי כבר לקח את המושכות. עדיין חסר גו טו גאי אבל על פניו זה הולך להיות מקניל. הרבה מאוד תלוי בהחתמה המאוחרת הזו ואיך תתחבר בשבוע אימונים משותפים לפני פתיחת עונה רצחנית עם חולון וג'רוז בית ונהריה והרצליה חוץ.
אז פתיחת הליגה מתקרבת ואני כמובן אגיע שעתיים לפני השריקה כדי לפגוש את היצורים יותר והיצורים פחות. יגאל והטעויות, ברגר הסמול פורוורד, גלכו הבורגני, פלומבה הפוטוגני, ברזל שלא אכל כבר שנתיים, שרה והגאדג'טים, הנחמנים, ניומן, ברנרדו, קומונה שצריך לסגור ומנשה שידאג שלא. יהיה טוב או שלא אבל מה, גם זה יעבור.