אחרי שנתיים באדום, בהן היה חלק משמעותי מההעפלה לפיינל פור ולליגת האלופות, השחקן השישי של הליגה החליט השבוע לחזור לאיטליה. בריאיון לאתר הרשמי מסביר בנקס את השיקולים, ההתלבטויות וגם מספר על הרגעים הבלתי נשכחים.
"ההחלטה שלי לחזור לברינדיסי נבעה מכך שרציתי לחזור לשחק באירופה", מספר בנקס מארה"ב, "זה היה יכול להסתיים בכך שאני חותם בצרפת, גרמניה או איטליה. בסופו של דבר, ברינדיסי התעניינה בי ואני מכיר את המאמן וההנהלה שם מהקדנציה הקודמת שלי. הסיטואציה התאימה לי והרגישה לי נכון".
בנקס עדיין שומר על קשר על קשר עם החברים מעונת 17/18, בין אם ברשתות החברתיות או בשיחות שקיים איתם לאורך הקיץ. "אני בעיקר מדבר עם תומר (גינת), ולאחרונה גם עם רפי מנקו. אני בקשר תמידי עם ג'רל, נועם חסון ושחר עמיר וגם עם חלק מהצוות, למשל בועז הפיזיותרפיסט, ג'ף המעסה והמאמן דני פרנקו שהיה הראשון שהודעתי לו שאני חוזר לאיטליה".
כששאלנו את אדריאן על הניצחונות והרגעים הגדולים שלו בשנתיים האחרונות, התשובות היו חדות. "הניצחון על מכבי באולמנו הביתי, הערב בו עלינו לפיינל פור אחרי הניצחון בסדרה על אשדוד והניצחון הביתי בסיבוב השלישי על ירושלים".
"אני אתגעגע לחברים ולמשפחה שלי בישראל", הוסיף בנקס, "כישראלי השקעתי זמן רב יותר בבניה של קשרים והחיזוק שלהם. כשיש לידך אנשים טובים, הם ירימו אותך ויעזרו לך. רשת הביטחון שהמשפחה, החברים והאוהדים של הפועל העניקו לי תהיה לי חסרה מאוד".
ולסיכום, איך אפשר בלי מסר לאוהדים. "אני פשוט אוהב אתכם! אני יודע שזה מאכזב, גם בשבילי, לעזוב אתכם. אבל הילד שבי רצה לשחק באיטליה, למרות שהגבר שבי רצה להישאר בלבבות שלכם לנצח. זה מרגיש לי קצת כמו פרידה מבת זוג שאתה ממש אוהב, ואני מקווה שעוד ניפגש. אני מאחל לכולם הצלחה, על המגרש ומחוצה לו. אני גאה להיות חלק מההיסטוריה של הפועל ובטח בצורה שעשינו אותה #redarmyforever #yallahapoel"