אלוף העולם על רגל אחת. אי שם בגיל 6-7 אבא שלי לוקח אותנו לאוסישקין. 35 שנה אחרי אבא בכיסא גלגלים מגיע איתי לדרייב אין לראות מהפרקט את הפועל ברגעה המכונן.
בשנה האחרונה לא ראיתי אותו עומד אפילו פעם אחת, לפני המשחק בתקווה הוא מתעקש לעמוד על רגל אחת ולשיר עם כולם. אחרי המשחק בנקס ניגש אליו והוא עם דמעות מעודד ומוחא כפיים לשחקנים. אלוף העולם על רגל אחת.
אשדוד. מה לא היה לנו ביום שני בדרייב אין? מובילים, מאבדים יתרון, חופרים לעצמנו בור, קופצים לבור, נותנים למקאולי את חפירה וצועקים לו מלמטה שיתחיל לכסות, הוא מתחיל.
נחנקים מהחול, מתחילים להתרומם, מנקים את החול מהפנים, מתחילים לשמור, שוויון, צמוד, ג'רל מקניל, לימונד, גפני, מקי לשלוש. פיינל פור.
קוצב. האורחת מאשדוד לא הגיעה כתפאורה. מהחימום אפשר היה לראות שסק הנרי נהנה מהאווירה ובא לתת עבודה. מקצוען.
רבע שני מפלצתי של מקאולי עם שלשה ועבירה של אמיתי, טכנית פה, איבוד שם ואם אשדוד לא פראיירים החצי נגמר ב 20 הפרש.
רבע שלישי השלשות מתחילות להיכנס, מפלס הלחץ של אשדוד לעלות ולרביעי אנחנו עולים ב 2+.
ברביעי, כפי שהורגלנו העונה, צמוד. ג'רל עונה לי על השאלה אל מי הולך הכדור האחרון עם רבע של לברון מהאורקל ארנה.
2:30 לסיום פרנקו בהחלטה מתואמת מראש עם צוות הצינתורים של בלינסון, מבצע בדיקת תקינות לקוצב של אבא ומוציא את ג'רל לשתי דקות שהרגישו כמו נצח. למזלנו ג'רל חוזר ומקי קובר אחת מדאון טאון עם שנייה על ה-24. חגיגות.
יום ראשון. משחק על עונה שלמה כשכל מה שקרה עד עכשיו נמחק. לא מעניין אף אחד שנתנו סיבוב שלישי מהסרטים. לא מעניין ההצגות במשחקים 3-2 נגד אשדוד. לא מעניין שאנחנו קבוצה מאומנת ולא מעניין שהשחקנים שלנו נהנים על המגרש. תבואו באטרף ותביאו ניצחון. 0:1 מסל עצמי שלא היה אחרי הזמן החוקי מנבדל ברור של בלילי.
תחזית אופטימית: מפרקים נקודה הפרש מנגיחת המשך של הווארד שרץ ליציע ונותן לי את האצבע.
תחזית פסימית: עושה קופה בווינר ומוציא הכל על האויב מספר אחת: פחמימות.
אז בואו כולם יחד נפריח אלפי בלונים אדומים, נצבע את האמ אמא של יד אליהו ונביא את הגביע או הצלחת או מה שלא מחלקים שם במנהלת. יאללה הפועל!