מיוחד לאתר הרשמי: במלאת שנה ללכתו בטרם עת של אורי שלף ז"ל, יו"ר העמותה רמי כהן נזכר ב"מפיק העל" של הפועל ת"א.
יש אורי של החברים. אלה שגדלו איתו ואלה שהתקבצו סביבו במהלך ילדותו ובגרותו. החבר'ה. החבר'ה הנציחו אותו במסיבת יום הולדת 44 ב 19.02, בדיוק בדרך בה האמין. לצחוק על הכול ו"להתקדם".
ויש אורי של המשפחה הקרובה, המשפחה הביולוגית. שם הנציחו אותו באזכרה מרגשת, אמיתית, ללא טקסיות מיותרת. רק אהבה וגעגועים כנים לאיש הכי אמיתי שדרך פה. געגועים שהזילו דמעה גם מגדולי הציניקנים.
ויש אורי של הפועל, משפחתו השלישית, שסלון ביתה הוא האולם החדש, לאחר שעברה סוף סוף לביתה החדש והקבוע. הבית שלפחות אורי זכה לראות.
באופן מוזר, כל משפחה הרגישה כי היא האחת והיחידה. כאילו כל כולו נתון רק לה. ובאופן שאינו מוזר למי שהכיר את אורי, כל משפחה ראתה בדיוק את אותו דבר. כי אורי היה תמיד אותו אורי: שנון, ציני, חכם, ווכחן באופן שרק רצה לגרום לך להמשיך את הוויכוח עוד ועוד, מוכשר בצורה בלתי רגילה, ועצלן בצורה שגרמה לכולם לחשוב: "אם רק היה משקיע קצת יותר, יכול היה לגעת בשמיים". אבל את אורי כל זה לא עניין. אורי לא השתתף במירוץ המטורף, זה היה קל, המוני, פשוט. אורי חי בדיוק כמו שהוא רצה, כמו שכולנו חולמים לחיות בגיל 20, לעשות רק מה שאנחנו אוהבים, להגיד בדיוק מה שאנחנו חושבים, להשאיר תמיד את הדאגות בצד ולהתקדם, כי הדברים כבר יסתדרו איכשהו.
אנשים שאלו לא מעט פעמים בשנה האחרונה, מה בדיוק היה אורי להפועל. מאמן? מנהל מקצועי? מנהל קבוצה? הפנים מאחורי הקבוצה? הכול נכון, אבל אם צריך לתאר במילה אחת, אז אורי היה מפיק. מפיק על. אורי ליהק את האנשים הנכונים לעשות כל אחד את חלקו בפאזל הגדול שנקרא הפועל תל אביב. הוא ליהק את ההנהלה הראשונה ובכללה אותי (וגם שלא רציתי בתחילה, אי אפשר היה לעמוד מולו, לעמוד מול יכולת השכנוע האדירה שנבעה בעיקר מכך שהוא מעולם לא ניסה באמת לשכנע). אורי ליהק את השחקנים והמאמנים הנכונים בכל שנה, תוך הבנת המרקם הדרוש לקבוצה, לא רק מקצועית, וכמעט ולא טעה לעולם. אורי ליהק את הצוות המסייע שלו, אולי הדבר החשוב ביותר מבחינתו. הצוות הזה, בראשות קורקי, אך בייחד עם כולם, שיצר הווי וחדווה ותחושה של בייחד סביב הקבוצה, כזו שאי אפשר לקנות בכסף.
ובסוף, מבלי ששמנו לב, אורי אכן נגע בשמיים. ואנחנו? נמשיך את המורשת של הפועל כי כמו שנאמר וכמו שאורי היה רוצה, ההצגה חייבת להימשך, ונמשיך לנסות וליהנות מכל רגע, עם כל הקשיים, ולעולם, לעולם לא נשכח את אורי. איתנו לעד.
נאהב אותך לנצח!